החלטה בתיק פר"ק 851-08

1.         זוהי בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב נגד גיה בניה ופיתוח בע"מ (להלן: החברה) ויוסף גרינס, מנהלה המוסמך, בשל היותו ערב אישית לחובות החברה, שהוגשה ע"י המבקש בחלוף למעלה מ-4 שנים לאחר שאושר הסדר הנושים לחברה. תביעת המבקש שהוגשה נגד המשיבים בבימ"ש השלום בתל-אביב בתא"ק 6921-09-12 נדחתה על הסף בהחלטה מיום 24/1/13 בהסתמך על טענת המשיבים כי המבקש מנוע מלפעול בהליכים נגדם בניגוד לפסק-הדין שאישר את הסדר הנושים בתיק פש"ר 1040/08 (הקשור לתיק פר"ק 851/08).

בתביעת המבקש נטען שלאחר שהחברה סולקה מהאתר, תוך הפרה בוטה ויסודית של התחייבויותיה החוזיות, נאלץ המבקש לשכור שירותיו של קבלן חלופי, שילם לו סכומים נוספים בסך של כ-300,000 ש"ח וכן נגרמו לו נזקים המגיעים לו כפיצוי מוסכם בסכומים העומדים על כמיליון ש"ח; נזק בגין אבדן הכנסתו בתקופת ההשבתה המגיע לסכומים העולים על 300,000 ש"ח.

הרקע להגשת הבקשה

2.         בין המבקש, ביחד עם אחרים והמשיבים, נכרת ביום 27/11/06 חוזה בנייה לביצוע עבודות בנייה במקרקעין ברח' דיזינגוף בתל-אביב להקמת פרוייקט למגורים ולמסחר, כאשר החברה התחייבה לבצע את עבודות הבנייה. חוזה נוסף נכרת ביניהם ב-13/6/07 שתואר כעבודות נוספות.

המשיב 2 היה ערב להתחייבויות החברה על פי כתב הערבות שנחתם על ידו ב-27/11/06. בנוסף, החזיק המבקש בערבות בנקאית אוטונומית בסך 20,000$ (להלן: פרוייקט דיזינגוף).

3.         משנקלעה החברה לקשיים כלכליים קשים, לטענתה, כתוצאה משינויים דרסטיים במחירי חומרי גלם וחומרי הברזל, וחובותיה הסתכמו לכ-18 מיליון ש"ח, הגישה ביום 26/8/08 בקשה למתן צו להקפאת הליכים נגדה על מנת לנסות לשקם ולהבריא את החברה, בהתאם לתוכנית שהוצגה על-ידה לרבות סיוע של משקיע חיצוני לחברה.

בבקשה תארה החברה את הפרוייקטים שביצעה ב-3 השנים האחרונות לפני הבקשה, את השלמות העבודה הנדרשות בפרוייקטים שונים ואת תוכניותיה להמשך פעילות הפרוייקטים לצורך הבראת החברה. בהתייחס לפרוייקט דיזינגוף התכוונה החברה לבקש תוספת של מיליון ש"ח וארכה בלוח הזמנים של הפרוייקט עד 31/12/08. עם קבלת הארכה תמשיך החברה עבודתה בפרוייקט באופן שהרווח העתידי בגין הפרוייקט מגיע לסך של 500,000 ש"ח.

4.         ביום הגשת הבקשה, ניתן צו זמני במעמד צד אחד, עד לדיון במעמד הצדדים ב-31/8/08 האוסר על נקיטת הליכים נגד החברה, על חילוט ערבויות מכל מן וסוג ועל מניעה מסילוק ידה מאתרים שונים שבהם היא מבצעת פרויקטים של בניה.

ב-31/8/08 התקיים דיון בבקשה במעמד ב"כ המבקש חלק נכבד מהנושים, במסגרתו הוסכם בין ב"כ המבקש וב"כ החברה כי הפרוייקט יוחרג מצו הקפאת ההליכים והחברה תסלק ידה מהאתר.

ביום 1/9/08 ניתן צו להקפאת הליכים נגד החברה, אשר במסגרתו מונה רו"ח חן ברדיצ'ב (להלן: הנאמן) כנאמן למימוש הליך ההבראה והסדר הנושים.

תמצית טענות הצדדים

5.         המבקש טוען כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים מתן ארכה להגשת תביעת חוב מטעמו נגד המשיבים. לשיטתו, בהחרגתו מהקפאת ההליכים בדיון מיום 31/8/08 יש משום החרגתו מהסדר הנושים שאושר על-ידי בית המשפט ולכן הוא זכאי לתבוע את נזקיו בנפרד מהליך הסדר הנושים.

6.         המבקש תיאר את חליפת המכתבים בינו לבין הנאמן בכל הנוגע להחרגתו מהקפאת ההליכים ולכוונתו לתבוע את נזקיו הנטענים מהחברה (נספחים 7-9 לכתב הבקשה). לטענתו, הנאמן, כמו המשקיע, ידעו כי המבקש טוען לנזקים חמורים שנגרמו לו עקב הפרת החוזים שנעשו עם החברה, מעולם לא זנח את תביעתו והבהיר כי בדעתו לתבוע אותם בנפרד מהסדר הנושים אשר ממנו הוחרג בהסכמה.

משנתגבשו נזקיו הגיש את תביעתו לבימ"ש השלום בתל-אביב ביחד עם בקשה לעיקולים זמניים. רק משניתן פסק-הדין ונדחתה תביעתו על הסף נקבע לראשונה כי אין הוא רשאי לפעול בהליכים משפטיים נגד החברה, בהתעלם מהסדר הנושים, ולכן הוגשה בקשתו להארכת מועד.

7.         לטענת המבקש הנאמן היה מודע לכך שלמבקש תביעה על נזקיו, לא הביע כל הסתייגות מכוונתו של המבקש לתבוע את נזקיו במנותק מהסדר הנושים, ולכן גם לא זימנו לאסיפת הנושים ולא פנה אליו בדרישה להגיש תביעת חוב.

8.         הנאמן טוען כי החרגת פרויקט דיזנגוף מהבקשה להקפאת הליכים, במעמד הדיון בבקשה, נועדה לאפשר את סילוק ידה של החברה ממנו ואין בה כדי להחריג את המבקש מהסדר הנושים שאושר בפסק-דין מאוחר יותר. הסדר הנושים ממצה את זכויותיהם של הנושים בתקופה שעד וכולל מועד אישור ההסדר, באופן שהחברה משוחררת מכל חובה והתחייבות שלא נקבעה בתוכנית, בין אם הוגשה תביעת חוב בגינה ובין אם לאו, בין אם הנושה הסכים לכך ובין אם לאו. זאת, בין היתר, משום שהסדר הנושים אינו יכול לכלול מרכיבי אי ודאות דוגמת תביעת המבקש.

9.         עוד נאמר, כי ההלכה לעניין מתן ארכה להגשת תביעת חוב היא נוקשה ומצומצמת ותינתן אך מטעמים מיוחדים וכן כי נסיבות המקרה אינן עולות לכדי טעמים כאמור. האיחור בהגשת תביעת החוב במשך שנים נעוץ במבקש עצמו אשר סבר, מסיבותיו, כי בהחרגתו מהקפאת ההליכים יש משום החרגתו מהסדר הנושים.

10.       הנאמן מוסיף כי בהיעתרות לבקשה יהא משום פגיעה משמעותית בנושים ובמשקיע שגויס על מנת לאפשר לחברה לשאת בתשלומים על-פי הסדר הנושים, אשר הסתמך על מצבת חובות החברה כפי שהוכרעה בפסק הדין שאישר את ההסדר.

דיון